תכנון אדריכלי וקונסטרוקטיבי מתקיים לרוב תחת אותו גוף מקצועי, משלב הרעיון ועד ההיתר
יצאתם מפגישה, קיבלתם כרטיס ביקור, ובאותו ערב גיליתם שבאתר של אותו אדם כתוב "ארכיטקט" ובחתימת המייל כתוב "אדריכל". מכאן מתחילה אחת השאלות שחוזרות אלינו כמעט בכל פנייה ראשונה של בעלי מגרש.
אנו מבינים היטב מאיפה מגיעה אי הנוחות. אתם עומדים לפני הוצאה כספית משמעותית, מול מגרש שיש עליו זכויות, מגבלות וקווי בניין, ואתם לא רוצים לגלות בעוד חצי שנה שמי שתכנן לכם את הבית אינו הגורם שיכול להגיש את התיק לוועדה.
אז נתחיל דווקא מהמקום הפרקטי. השאלה שתחסוך לכם כסף איננה איך אותו אדם קורא לעצמו, אלא על מה הוא מוסמך לחתום ובאיזה שלב האחריות המקצועית עוברת אליו.
זמן קריאה: 10 דקות
עיקרי הדברים
- אין הבדל מקצועי בין אדריכל לארכיטקט, שני מונחים לאותו תפקיד בעברית ובלועזית
- מה שקובע הוא הרישום, הרישוי והיקף השירות, לא הכינוי שמופיע על כרטיס הביקור
- אדריכל אחראי על התכנון המרחבי, הפונקציונלי והרישוי, ומהנדס בניין אחראי על השלד והחישובים
- ליווי מלא מהתכנון ועד הפיקוח על הביצוע מפחית סבבי תיקונים ושינויים יקרים בשטח
תוכן עניינים
התשובה הקצרה לפני שנכנסים לפרטים
אין הבדל. מה ההבדל בין אדריכל לארכיטקט מבחינת תוכן העבודה, ההכשרה או הסמכויות? אפס. שני השמות מתארים אותו מקצוע, כאשר "אדריכל" הינו המונח העברי הרשמי שמופיע בחקיקה ובפנקס המקצועי, ו"ארכיטקט" הוא הגרסה הלועזית שהשתרשה בשפה היומיומית.
אנו למדים כי הבלבול הזה אינו מזיק בפני עצמו, אבל הוא מסתיר שאלה אחרת שכן מזיקה כשמתעלמים ממנה. מי שמציג את עצמו כארכיטקט יכול להיות אדריכל בעל רישום מסודר וותק של שנים, ויכול להיות מי שלמד תואר בחו"ל ולא השלים את הרישום בישראל.
המילה שמופיעה על כרטיס הביקור לא תעזור לכם להבדיל בין השניים.
לכן אנו מציעים לכם להחליף את השאלה כבר בשיחת הטלפון הראשונה. במקום לשאול איך קוראים למקצוע שלו, שאלו מה הוא חותם עליו ומתי.
מבחן החתימה, השאלה שמחליפה את כל הדיון בשמות
קראנו לזה בינינו מבחן החתימה, וזו הדרך הפשוטה ביותר לעשות סדר. כל תיק רישוי מגיע לרגע שבו מסמכים נושאים שם, מספר רישום וחתימה של גורם מקצועי, ובאותו רגע ממש האחריות מול הרשות עוברת אליו.
עד לרגע הזה כל אחד יכול לצייר לכם בית. לשרטט חלופות, להציע חלוקה פנימית, להראות הדמיה מרשימה של החזית מול השקיעה.
אחרי הרגע הזה נדרש גורם שהדין מכיר בו.
מבחן החתימה טומן בחובו גם את הסיבה לכך שאנו ממליצים לכם לבדוק את הנושא בתחילת הדרך ולא באמצע. אם התכנון התקדם עם גורם שאינו יכול להגיש ולחתום, מישהו אחר יידרש להיכנס לתיק, לעבור על החומר, להתאים אותו לתקנות ולקחת עליו אחריות מקצועית שלא הוא יצר.
מה אדריכל עושה בפועל מהפרוגרמה ועד ההיתר
העבודה של האדריכל רחבה בהרבה ממה שרואים בסקיצה. היא מתחילה בפרוגרמה שנבנית איתכם, כלומר מסמך שמתרגם את הצרכים של המשפחה או של היזם לשטחים, לקשרים בין חללים ולתקציב מסגרת, וממשיכה בבדיקה של מה שהמגרש שלכם מרשה לכם לעשות.
משם מגיעים לחלופות תכנון, לתכנון המפורט, לתיאום היועצים ולהכנת סט המסמכים להגשה. אדריכל שעובד נכון מתאם קונסטרוקציה, אינסטלציה, חשמל, נגישות ובטיחות אש, ומטפל בהערות שחוזרות מהרשות עד שהתיק מגיע לאישור.
הלכה למעשה, ארכיטקט שמלווה אתכם רק עד ההדמיה עשה כשליש מהעבודה.
אנו רואים שלא מעט בעלי מגרש מגלים את הפער הזה מאוחר, כשמתברר שאין להם סט תוכניות שאפשר לבנות לפיו בשטח.
מה ההבדל בין תכנון קונספט לתכנון מפורט
קונספט הוא כיוון. הוא עונה על השאלה איך הבית מתארגן על המגרש, לאן פונים חדרי השינה, מה קורה עם השמש בצהריים ואיך נראית החזית שאתם רואים כשאתם חוזרים מהעבודה.
תכנון מפורט הוא כבר מסמך עבודה. יש בו מידות, פרטי בנייה, מפרטי חומרים, מיקום מדויק של מערכות ותיאום מלא עם היועצים, וזה השלב שבו אתם מרגישים אם התכנון נעשה בזהירות או בחיפזון.
בשלב הזה נכנסת לתמונה גם תוכנית קונסטרוקציה שהיא סט נפרד לחלוטין מהתוכנית האדריכלית, וכוללת יסודות, תוכניות קומה, חתכים ופרטי ביצוע. שתי התוכניות חייבות לדבר זו עם זו, אחרת עמוד יופיע בדיוק במקום שבו תכננתם חלון פינתי.
למה בכלל התגלגלה המילה ארכיטקט לעברית
מקור המילה יווני, והיא נדדה לכל שפה אירופאית כמעט בלי שינוי. בעברית נוצר מונח משלנו, ובמקביל המונח הלועזי המשיך להתגלגל בשיח המקצועי, האקדמי והתקשורתי.
אנו נתקלים בשימוש במילה ארכיטקט בעיקר בשלושה הקשרים. פרופילים מקצועיים שמכוונים לקהל בינלאומי, פרויקטים שיש בהם שיתוף עם גורמים מחו"ל, ושיחות כלליות על סגנון ועל תולדות הבנייה.
אין בכך שום בעיה, וגם לא שום יתרון.
אם מישהו הציג את עצמו בפניכם כארכיטקט מפני שזה נשמע לו מקצועי יותר, זו החלטה שיווקית שלו ולא אמירה על ההסמכה שלו. אתם עדיין צריכים לבדוק את אותם דברים בדיוק שהייתם בודקים אצל מי שכתב "אדריכל".
האם יש הבדל חוקי בין שני המונחים
ההבדל החוקי אינו בין המילים, הוא בין סטטוסים. המסגרת המרכזית לעיסוק במקצוע בישראל קבועה בחוק המהנדסים והאדריכלים, שמסדיר את ההסמכה, את הרישום בפנקס ואת הפיקוח על העיסוק במקצוע.
המשמעות עבורכם ישירה. כשמדובר בפרויקט שדורש הגשה, חתימות ואחריות מקצועית, מה שקובע הוא הרישום והסטטוס ולא הכינוי שנבחר לצורכי פרסום.
לכן אנו מדברים על רישוי אדריכלים ולא על תארים.
אנו מציעים לכם להסתכל על זה כמו על נהיגה. אף אחד לא ישאל אתכם אם אתם קוראים לעצמכם נהגים, השאלה היחידה שתישאל היא אם הרישיון שלכם בתוקף ולאיזה סוג רכב הוא מתאים.
אדריכל רשום לעומת אדריכל רשוי
שתי המילים נשמעות כמעט זהות ומשמעותן שונה. אדריכל רשום מופיע בפנקס המקצועי על בסיס לימודים מוכרים והשלמת דרישות הרישום, ואדריכל רשוי נמצא בשלב מתקדם יותר, עם סמכויות נוספות שהחוק והתקנות מקנים לו.
בפרויקט שדורש היתר בנייה ההבחנה הזו מפסיקה להיות סמנטית והופכת לתפעולית. תקנות התכנון והבנייה בנושא רישוי בנייה מפרטות את דרישות הסף מהגורמים שמוסמכים לערוך ולחתום על בקשות להיתר, ומכאן שהשאלה מי מוסמך על מה חייבת להיסגר לפני שמתחילים.
אנו רגילים לשאול את זה בפגישה הראשונה, בלי היסוס ובלי אי נעימות.
גם אתם יכולים לשאול את זה. זו לא חשדנות, זו בדיקה בסיסית של מי שמתכוון להוציא כסף.
טבלת המונחים שכדאי שתהיה לכם ביד
ריכזנו לכם את כל השמות שאתם עשויים לפגוש בדרך, ומה כל אחד מהם אומר בפועל כשהתיק שלכם מגיע לוועדה. אנו מציעים לכם לשמור את הטבלה הזו לפני סבב הפגישות.
| המונח | מה הוא אומר בפועל | מה זה משנה בתיק שלכם |
|---|---|---|
| אדריכל | המונח העברי הרשמי למקצוע | נקודת פתיחה, לא תשובה מלאה |
| ארכיטקט | אותו מקצוע בשם לועזי | אין לו משמעות רגולטורית |
| אדריכל רשום | רשום בפנקס המקצועי על בסיס לימודים מוכרים | מעיד על הכשרה, לא בהכרח על סמכות חתימה מלאה |
| אדריכל רשוי | שלב מתקדם עם סמכויות לפי החוק והתקנות | רלוונטי ישירות לעריכת בקשה להיתר |
| הנדסאי אדריכלות | מסלול הכשרה נפרד עם מרשם נפרד | יש לבדוק התאמה להיקף ולסוג הפרויקט |
| מהנדס בניין | אחראי על השלד, היציבות והחישובים | חותם על תוכנית הקונסטרוקציה |
| מעצב פנים | חומרים, תאורה, נגרות וריהוט | אינו גורם רישוי |
מה זה אדריכל מוסמך ומה כדאי לבדוק בפגישה הראשונה
כשלקוחות אומרים לנו שהם מחפשים אדריכל מוסמך, הם מתכוונים בדרך כלל לשני דברים יחד. הכשרה מוכרת ורישום מסודר, ובפרויקטים שדורשים הגשה גם רישיון בתוקף שמתאים לסוג העבודה.
הבדיקה עצמה קצרה. שם מלא ופרטי רישום, תחום התמחות אמיתי ולא הצהרתי, ניסיון בפרויקטים דומים לשלכם, והיקף השירות המדויק שהוא לוקח על עצמו.
הסעיף האחרון הוא זה שמפתיע הכי הרבה בעלי מגרש. תכנון בלבד, תכנון עם ליווי רישוי, או ליווי מלא שכולל גם פיקוח על הביצוע, אלה שלושה הסכמים שונים לחלוטין.
כדאי גם לבדוק אם מדובר במשרד שמעמיד לכם מעטפת מלאה של תכנון, רישוי, קונסטרוקציה ופיקוח תחת קורת גג אחת, או בגורם בודד שיצטרך לגייס עבורכם יועצים חיצוניים בכל שלב מחדש.
רוצים לבדוק את הדברים האלה בפגישה אחת
אנחנו מזמינים אתכם לשיחה שבה נבדוק מה המגרש שלכם מרשה, מי חותם על מה ומה היקף הליווי שאתם באמת צריכים.
איך בודקים רישוי אדריכלים בלי להסתמך על פרסום
בדיקת רישוי אדריכלים היא צעד פרקטי ולא עימות. אתם מבקשים פרטי רישום מלאים, ומוודאים שיש התאמה בין השם שהוצג לכם, מספר הרישום והתחום המקצועי שמופיע לידו.
אל תסתפקו בתואר שמופיע באתר או במודעה. פרסום אינו מסמך.
אנו למדים כי הרוב המוחלט של אנשי המקצוע ישמחו למסור את הפרטים ללא היסוס, ודווקא ההיסוס הוא הסימן שכדאי לשים לב אליו. מי שעובד נכון רגיל לשאלה הזו ומקבל אותה כחלק מהתהליך.
שאלה משלימה שכדאי לשאול היא מי בפועל יחתום על הבקשה להיתר שלכם. לפעמים האדם שיושב מולכם בפגישה אינו האדם שחתימתו תופיע על המסמכים, וטוב לדעת את זה מראש ולא בשלב ההגשה.
מי חותם על הבקשה להיתר ומה המשמעות עבורכם
חתימה על מסמכי היתר איננה פורמליות. היא העברת אחריות מקצועית, ולכן היא נעשית על ידי גורם שהדין מכיר בו כמוסמך לכך.
לפני ההגשה עצמה יש שלב מקדים של איסוף מידע על המגרש, ואנו מציעים לכם להתייחס אליו ברצינות. הדרישות משתנות בין רשות לרשות, ואפשר לראות את היקף המסמכים והנתונים שרשות מקומית טיפוסית מבקשת בעמוד מידע להיתר של עיריית תל אביב יפו, שכולל התייחסות לתוכניות החלות, לזכויות, לשימושים ולמגבלות.
כשהגורם המתאים מטפל בתיק, אתם מרוויחים פחות סבבי תיקונים, פחות דחיות ואחריות מקצועית ברורה כלפי הרשות. התהליך בנוי מאבני הדרך של תיק מידע, הגשת בקשה, מענה להערות ואישור סופי, וכל שלב כזה דורש חומר אחר.
מה קורה כשמתחילים תכנון עם גורם לא מתאים
התרחיש הזה חוזר על עצמו, והוא כמעט תמיד מתגלה באיחור. יש בידכם חומר תכנוני שנראה מצוין, יש הדמיות, יש חלוקה פנימית שהמשפחה כבר התאהבה בה, ואז מתברר שאי אפשר להגיש אותו כמו שהוא.
מכאן מתחיל מסלול של המרה. מישהו נדרש לבנות מחדש את התיק בפורמט הנדרש, לבצע התאמות לתקנות, להשלים יועצים שלא היו בתמונה ולהוסיף חתימות.
העלות הזו אינה רק כספית. היא נמדדת גם בזמן, ובעלי מגרש שכבר סגרו קבלן או תכננו מעבר דירה מרגישים אותה מיד בלוחות הזמנים.
אדריכל מול הנדסאי אדריכלות
זו הבחנה שמבלבלת יותר מהבחנה בין אדריכל לארכיטקט, ולכן שווה לעצור עליה. אדריכל הוא בעל השכלה אקדמית במקצוע עם רישום ורישוי בהתאם, והנדסאי אדריכלות עבר מסלול הכשרה אחר, שמנוהל במרשם נפרד ומקנה תחומי עיסוק מוגדרים.
הנדסאי אדריכלות יכול להיות איש מקצוע מן השורה הראשונה בשרטוט, בפרטי ביצוע ובעבודה מול השטח. אין בזה ויכוח.
השאלה היא אחרת לגמרי, והיא נוגעת לסמכויות ולא לכישורים.
המשמעות המעשית עבורכם תלויה בהיקף הפרויקט ובדרישות הרישוי שחלות עליו. שיפוץ פנימי ותוספת קטנה אינם אותו עולם כמו בית חדש על מגרש שלא נבנה בו דבר, ולכן אנו בודקים קודם מה הפרויקט דורש ורק אחר כך מי צריך להיות בצוות.
אדריכל מול מהנדס בניין
שני אנשים שונים, שני סטים של תוכניות, שתי חתימות. האדריכל מוביל את התכנון המרחבי, הפונקציונלי והחזותי ואת התיאום הכולל, והמהנדס אחראי על התכנון הקונסטרוקטיבי, כלומר על השלד, על היציבות, על החישובים ועל בטיחות המבנה.
הדוגמה הפשוטה ביותר היא חלון. אתם רוצים פתח רחב בסלון שפונה לחצר, האדריכל מתכנן אותו, והמהנדס בודק מה זה עושה לקיר, איפה עובר העומס ומה נדרש כדי שהקיר הזה יחזיק את מה שמעליו.
שאלה נפוצה שאנו מקבלים היא מתי צריך קונסטרוקטור בפרויקט, והתשובה קשורה לכל שינוי שנוגע בשלד, ביסודות או בהעמסה על אלמנט קיים.
למה עדיף שגורם אחד יחזיק גם תכנון וגם תיאום קונסטרוקציה
כשהתכנון האדריכלי והתכנון הקונסטרוקטיבי נעשים בשני משרדים שלא מדברים, ההתנגשויות מגיעות בסוף ובשלב היקר. עמוד באמצע חלל, קורה שיורדת מתחת לגובה שתוכנן, פיר מערכות שאין לו מקום.
גישת "תכנון כולל" שאנו עובדים לפיה במשרדנו מחזיקה את האדריכלות, הקונסטרוקציה, הרישוי והפיקוח באותו מקום, וכך התיאום קורה בזמן שהתכנון עוד גמיש.
אתם מרגישים את זה בעיקר בשלב הביצוע, כשהקבלן שואל שאלה ויש מי שעונה לו על שני המסמכים גם יחד.
אדריכל מול מעצב פנים ומה זה אומר על ההיתר
הגבול כאן ברור יותר ממה שנראה. האדריכל מתכנן את המבנה עצמו, את המערכות העיקריות ואת ההתאמה לתקנות ולדרישות הרישוי, ומעצב הפנים עוסק בחוויית הפנים, כלומר בחומרים, בתאורה, בנגרות, בגוונים ובריהוט.
הזזת קיר, פתיחת חלון בחזית או שינוי בגובה תקרה נוגעים בתכנון האדריכלי ולעיתים גם בדרישות רישוי.
בחירת מטבח, ריצוף וגופי תאורה אינם נוגעים בהיתר.
אנו רואים בעלי בתים שמתחילים מעיצוב פנים, מתאהבים בתוכנית, ורק אז מגלים שהיא דורשת שינוי שאינו אפשרי במסגרת ההיתר הקיים. הסדר ההפוך חוסך לכם את התסכול הזה, ולכן אנו מציעים לסגור קודם את המסגרת ואחר כך למלא אותה בתוכן.
אדריכלות או ארכיטקטורה, מאיפה הבלבול
גם כאן אין הבדל מהותי. "אדריכלות" הוא המונח העברי, "ארכיטקטורה" הוא הלועזי, ושניהם מתארים את אותו תחום עיסוק ואת אותו גוף ידע.
הבלבול נובע מכך שבשפה היומיומית שני המונחים מתחלקים ביניהם בתפקידים. כשמדברים על המקצוע ועל הרישוי אומרים אדריכלות, וכשמדברים על סגנון ועל תולדות הבנייה נשמעת יותר ארכיטקטורה.
אתם תשמעו את שני המונחים באותה פגישה, לפעמים מאותו אדם.
מבחינתכם זו אינה נקודת החלטה. שמרו את תשומת הלב לשאלות שמשפיעות על הפרויקט, כלומר על ההסמכה, על היקף השירות ועל מי מתאם את מי.
שלוש טעויות שחוזרות אצל בעלי מגרש
הטעות הראשונה היא לבחור לפי ההדמיה. הדמיה יפה מעידה על תוכנת שרטוט ועל טעם, והיא לא מעידה על היכולת להעביר תיק בוועדה.
הטעות השנייה היא לפצל את התהליך בין גורמים שאינם מתואמים, בתקווה לחסוך. אנו למדים כי החיסכון הזה נעלם בסבב התיקונים הראשון, כשמתברר שאין גורם אחד שאחראי על התמונה המלאה.
הטעות השלישית היא לדלג על בדיקת המגרש. זכויות, קווי בניין, שימושים מותרים ומגבלות תשתית קובעים מה בכלל אפשר לתכנן, ואין טעם להתאהב בתוכנית שהמגרש לא יאפשר.
שלוש הטעויות האלה חוזרות אצלנו בשיחות ייעוץ שוב ושוב, וכולן ניתנות למניעה בשלב שבו עוד לא הוצאתם כמעט כלום.
למה ליווי עד הביצוע חשוב לא פחות מהתכנון עצמו
פרויקט מצליח נמדד ביכולת להפוך סקיצה לתיק מאושר ואחר כך למבנה שנבנה לפי התוכניות. תכנון שלא לקח בחשבון את דרישות הרשות גורר סבבי תיקונים, ותכנון שלא תואם עם הקונסטרוקציה ועם המערכות גורר שינויים בשטח, וזה השלב שבו שינוי עולה הכי הרבה.
יש גם צד שלכם בתמונה. גם התיק המושלם ביותר יכול להיבנות לא נכון אם אין מי שבודק בשטח מה בוצע, מתי ולפי איזה פרט.
לכן אנו מתייחסים לפיקוח ולניהול הפרויקט כחלק מהתכנון ולא כשלב נפרד שמתחיל אחריו.
המידע התכנוני על המגרש שלכם זמין לציבור, ואפשר לעיין בתוכניות החלות ובמסמכים הנלווים במערכת המידע התכנוני של מינהל התכנון, כדי להבין מה נקבע באזור שבו אתם עומדים לבנות.
מעוניינים בליווי מלא מהתכנון ועד המסירה
אנחנו מלווים תכנון, רישוי, קונסטרוקציה ופיקוח תחת קורת גג אחת, ונשמח לשמוע מה אתם מתכננים ומה השלב שבו אתם נמצאים.
איך בוחרים ומה מסכם את כל זה
בחירה נכונה מורכבת משלושה דברים ולא מאחד. בדיקת הסמכה ורישום, ניסיון אמיתי בפרויקטים מהסוג שלכם, והיקף שירות שמכסה תכנון, רישוי, קונסטרוקציה ופיקוח.
בפגישה הראשונה שאלו מי חותם, מי מתאם את היועצים, מה קורה כשמגיעות הערות מהוועדה ומי נמצא בשטח בזמן היציקות. התשובות לשאלות האלה יגידו לכם יותר מכל תיק עבודות.
אז מה ההבדל בין אדריכל לארכיטקט? אין הבדל, וזו בדיוק הסיבה שאנו מציעים לכם להפנות את האנרגיה לשאלות שכן משנות, כלומר להסמכה, לרישוי ולניסיון בליווי מלא מהתכנון ועד המסירה.
אנו במשרד א.ס תורג'מן עובדים כשותפות משנת 2004 ומחזיקים את כל השלבים האלה תחת קורת גג אחת, בבתים פרטיים, במבני מסחר ותעשייה, במשקים חקלאיים ובשימוש חורג. אתם מוזמנים להרים טלפון למשרד בנתיבות ולעשות סדר לפני שאתם מוציאים שקל.
שאלות נפוצות
האם אפשר לשנות את התוכנית האדריכלית אחרי שההיתר כבר אושר
שינוי אחרי אישור ההיתר אפשרי, אבל הוא מחייב הליך מול הרשות ולא רק תיקון על הנייר. יש שינויים שנחשבים טעונים היתר חדש ויש שינויים שנחשבים קלים יותר, וההבחנה נעשית מול הגורם המתכנן ומול הוועדה עצמה.
מה קורה כשיש מבנה קיים במגרש שרוצים להרחיב או לשנות
מבנה קיים מחייב בדיקה מקדימה של מה שאושר עליו בעבר ומה מצבו הפיזי בפועל, לפני שמתכננים תוספת. חלק מהמבנים הישנים לא נבנו בדיוק לפי ההיתר המקורי, ופער כזה חייב להתגלות בתחילת התהליך ולא בזמן ההגשה.
מי בפועל מתאם ומשלם על היועצים החיצוניים בפרויקט
תלוי בהסכם שנחתם. יש משרדים שמתאמים את היועצים החיצוניים כחלק מהשירות ומעברים את עלותם ללקוח, ויש משרדים שמפנים אתכם ליועצים באופן עצמאי. חשוב לסגור בפגישה הראשונה מי אחראי על התיאום, כדי שלא ייווצר פער בין מסמכי היועצים.
מה נדרש כדי להגיש בקשה לשימוש חורג
בקשה לשימוש חורג דורשת הצגה מדויקת של השימוש המבוקש לצד השימוש המותר בתוכנית החלה על המגרש, ולעיתים גם נימוק פרטני לחריגה. זהו הליך נפרד מהיתר בנייה רגיל, ולכן חשוב לבדוק בשלב מוקדם אם המקרה שלכם מצריך שימוש חורג בכלל.
אפשר להתחיל לתכנן בלי שהמגרש רשום על שמנו באופן סופי
אפשר להתחיל בבדיקות מקדימות ובגיבוש פרוגרמה גם לפני סיום הרישום, אבל הגשת בקשה להיתר בפועל מחייבת הוכחת זכות במגרש. לכן שווה להתחיל את התכנון המוקדם במקביל להשלמת ההליך המשפטי ולא לאחר שהוא נסגר.
מי אחראי אם מתגלה בעיה בשטח בזמן הביצוע ולא בתכנון
כשיש מפקח בנייה שמלווה את הביצוע, הוא זה שמאתר את הפער בין מה שתוכנן למה שקורה בשטח ומעביר אותו לגורם המתכנן המתאים לפני שהבעיה מתקבעת בבטון. בלי פיקוח שוטף, הבעיה מתגלה בשלב שבו התיקון מסובך ויקר יותר.
בסופו של דבר השאלה איך קוראים למקצוע לא שווה זמן. השאלה שכן שווה זמן היא מי חותם, מה היקף השירות ומי נמצא בשטח כשמתגלה בעיה. אם אתם רוצים לעבור על השאלות האלה לפני שאתם בוחרים מי יתכנן לכם את הפרויקט, אנחנו כאן לשיחה.
על המשרד
א.ס תורג'מן – אדריכלות, קונסטרוקציה, פיקוח וניהול פרויקטים
א.ס תורג'מן היא שותפות הפועלת משנת 2004 בבעלות יוסי תורג'מן וארקדי סולודוחין, ונותנת מעטפת מלאה בעולמות האדריכלות, הקונסטרוקציה, הבנייה, הפיקוח וניהול הפרויקטים. אנחנו מלווים משקי בית פרטיים, יזמים, עסקים ומוסדות מן הרעיון הראשוני ועד גמר הביצוע.
בין השירותים שאנחנו נותנים תכנון אדריכלי מפורט לשכונות מגורים צמודי קרקע, מבני מסחר ותעשייה, משרדים, פנאי ונופש, משקים חקלאיים ושימוש חורג, תכנון ואישור חדרי טרפו, תכנון קונסטרוקציה, שילוב יועצים חיצוניים ומהנדסים, טיפול בתהליכי הרישוי מול הרשויות, ליווי הביצוע ופיקוח עליון, וליווי מלא להקמת שכונות מגורים לחברים בקיבוצים ובמושבים.
המשרד עובד עם התוכנות והכלים המתקדמים ביותר, הן בעיצוב האדריכלי וההדמיות והן בתכנון הקונסטרוקציה, ומאחורינו מאות פרויקטים. עם הידע שנצבר במרוצת השנים נשמח לתת מענה לכל דרישה.
