תוכנית קונסטרוקציה מגדירה את שלד המבנה, מהיסודות ועד לתקרה העליונה.
החלטתם לבנות. התכנית האדריכלית סגורה, המידות מוצאות חן בעיניכם, אפילו מקום המדרגות נקבע. ואז הקבלן עומד מול המגרש עם התכניות ביד ושואל שאלה אחת, מאיפה מתחילים לחפור ובאיזה עומק.
לשאלה הזו התכנית האדריכלית לא עונה, ולא מפני שמשהו נשכח בדרך. היא פשוט לא נועדה לענות עליה.
מי שעונה עליה הוא סט אחר לגמרי של מסמכים, שנוצר בשלב אחר ועל ידי איש מקצוע אחר. אנו למדים כי דווקא בפער הזה, בין מה שראיתם בהדמיה לבין מה שהקבלן צריך לצקת בפועל, נולדים רוב העיכובים והעלויות שלא תוכננו מראש.
לכן נפרק כאן את המסמכים האלה לגורמים, נסביר מי חותם על מה, ובאיזה רגע בדיוק האחריות עוברת מיד ליד.
זמן קריאה: 12 דקות
עיקרי הדברים
- תוכנית קונסטרוקציה היא סט נפרד מהתכנית האדריכלית, וכוללת יסודות, תכניות קומה, חתכים ופרטי ביצוע.
- מהנדס בניין מוסמך חותם על התכנית ונושא באחריות המקצועית מולה הוועדה.
- תיאום מוקדם בין האדריכל, מתכנן השלד והיועצים מונע תיקוני שטח יקרים אחרי היציקה.
- היקף העבודה, ולא מספר הדפים, הוא שמשפיע על העלות ועל זמן ההכנה של הסט.
תוכן עניינים
מה זו בעצם תוכנית קונסטרוקציה
תוכנית קונסטרוקציה הינה סט תכניות הנדסיות שמגדיר איך בונים בפועל את שלד המבנה, מהיסודות בקרקע ועד התקרה העליונה והחיבורים שביניהן. זה המסמך שאומר לקבלן איפה עובר כל עמוד, מה עוביה של כל קורה, כמה ברזל נכנס לכל אלמנט ובאיזה סדר מבצעים את היציקות.
המונח המקביל שתשמעו במשרדי תכנון הוא תכנון שלד, והוא מתאר את התהליך ההנדסי עצמו ולא רק את התוצר המשורטט שמגיע אליכם בסוף.
המטרה של הסט הזה איננה אסתטיקה ואיננה שרטוט לשם שרטוט. אתם מקבלים בו שלושה דברים במקביל, יציבות של המבנה תחת העומסים שהוא אמור לשאת, בטיחות של מי שישתמש בו, ויכולת ביצוע ברורה בשטח בלי מקום לפרשנות של אף אחד.
מה קורה בשטח כשאין תכנון שלד מדויק
דמיינו את הרגע הזה. יציקת התקרה הושלמה, הבטון התקשה, ואיש האינסטלציה מגלה שצינור הביוב הראשי אמור לעבור בדיוק במקום שבו יושבת קורה ראשית.
מכאן הדרך קצרה לחציבה בבטון שהתקשה, לבקשת אישור חריג ממתכנן השלד, לעצירה של הקבלן באמצע לוח הזמנים ולתשלום נוסף שלא הופיע בשום הסכם. עבודה שהייתה יכולה להיפתר בשרטוט של חצי שעה הפכה לתיקון שטח יקר.
המניעה פשוטה בהרבה מהתיקון. תיאום בין תוכנית הקונסטרוקציה לבין יועצי החשמל, האינסטלציה והמיזוג נעשה לפני היציקה, כשהשרוולים, המעברים והפתחים מסומנים בתכנית והזיון מסודר סביבם מראש.
כאשר אנחנו עובדים עם משרד שמרכז את התכנון האדריכלי ואת תכנון השלד תחת קורת גג אחת, אנו מצמצמים את המרווח שבו הקבלן נאלץ להחליט בעצמו. וזה בדיוק המרווח שעולה לכם כסף.
מה נמצא בתוך הסט שהקבלן מקבל לידיים
סט תכניות קונסטרוקציה ברמת ביצוע איננו קובץ בודד. הוא בנוי משכבות, וכל שכבה עונה על שאלה אחרת שנשאלת בשטח בשלב אחר.
| מרכיב בסט | מה מוגדר בו | מתי הקבלן נעזר בו |
|---|---|---|
| תכניות יסודות | סוג הביסוס, מיקומים, מידות ומפלסים | לפני חפירה ולפני יציקת היסודות |
| תכניות קומה לשלד | עמודים, קורות, תקרות, פתחים ומפלסים | בשלב סימון, טפסנות והרכבת ברזל |
| חתכים | גבהים, עוביים ויחסים בין אלמנטים | בבקרה לפני יציקה |
| פרטי ביצוע וחיבורים | עיגונים, תפרים, אזורי עומס מרוכז | בנקודות הרגישות של המבנה |
| הנחיות חומרים וזיון | סוג בטון, קטרים, כמויות וכיסוי | בהזמנת חומר ובבדיקת ברזל |
מה מופיע בתוכנית היסודות
תוכנית היסודות היא הראשונה שנכנסת לעבודה בשטח, והיא נשענת על נתוני הקרקע. סוג הביסוס נקבע בהתאם לחוות דעת של יועץ קרקע, ומשם נגזרים המיקומים המדויקים, המידות, המפלסים ופרטי הזיון של כל אלמנט.
המונח זיון מתאר את הברזלים שבתוך הבטון, וזה בדיוק המקום שבו כדאי לכם לעצור ולבדוק לפני שיוצקים.
ארבעה דברים נבדקים שם, התאמת הברזל לחתך שמופיע בתכנית, הכמות בפועל מול המצוין, הקוטר של המוטות, ועובי כיסוי הבטון סביבם. סטייה באחד מהם איננה נראית לעין אחרי היציקה, ולכן היא נבדקת לפניה.
תוכנית קומה מול פרטי ביצוע וחתכים
ההבדל בין השניים הוא הבדל של מרחק מבט. תוכנית הקומה לשלד היא תמונת על, היא מראה לכם את מערך העמודים והקורות של אותה קומה ואת היחס ביניהם, ובזה תפקידה נגמר.
פרטי הביצוע והחתכים הם הזום. שם נכנסים לחיבור עצמו, לעיגון של קורה בעמוד, לאזור שבו מתרכז עומס גדול, לתפר בין שני חלקי מבנה ולפתח רחב שמחייב פתרון נשיאה מיוחד.
שני הרכיבים נדרשים במקביל. תוכנית קומה בלי פרטים משאירה את ההחלטות הקשות ביותר לאדם שעומד עם המשור בשטח, ואנו למדים כי זה בדיוק המקום שבו נוצרות תקלות שאין להן פתרון זול.
מי חותם על התכניות ומי נושא באחריות
תכנון שלד נעשה על ידי מהנדס בניין מוסמך, שמבצע את החישובים, חותם על התכניות ומצהיר כמתכנן שלד המבנה מול הרשות. החתימה הזו איננה פורמליות, היא העברת אחריות מקצועית לגוף שמסוגל לעמוד מאחורי החישוב.
בפרויקטים פרטיים מדובר לרוב בשלד בטון מוכר וצפוי. בפרויקטים מסחריים, בתעשייה, במבני משרדים ובמשקים חקלאיים התמונה שונה, מפני שנכנסים לתוכה עומסים ייעודיים כמו ציוד כבד, עומסי קהל, מנופים ומפתחים רחבים במיוחד.
לכן ניסיון קודם בסוג המבנה הספציפי שלכם שווה יותר מכל הצהרה כללית על מקצועיות. מהנדס שתכנן מבני תעשייה מכיר את הבעיות שלהם עוד לפני שהן מופיעות בשרטוט.
האם נדרשת תוכנית קונסטרוקציה להיתר בנייה
התשובה היא כן. בכל פרויקט שיש בו שלד נושא עומסים, בנייה חדשה, תוספת בנייה או שינוי מבני בקיים, תידרש תוכנית קונסטרוקציה חתומה כחלק ממסמכי הבקשה.
הרשויות אינן מסתפקות בהצהרה שהמבנה בטוח, הן דורשות מסמכים הנדסיים שמראים זאת. הדרישה הזו מעוגנת בתקנות התכנון והבנייה בנושא רישוי בנייה, שמגדירות אילו מסמכים מצורפים לבקשה ומי חייב לחתום עליהם.
מה שחשוב לכם מזה בפועל הוא סדר הפעולות. תכנון שלד שמתחיל רק אחרי שהתכנית האדריכלית הוגשה לוועדה מייצר סיכוי גבוה להשלמות, לתיקוני הגשה ולסבב נוסף שדוחה את ההיתר בשבועות.
איפה נגמרת האדריכלות ומתחילה הקונסטרוקציה
שני עולמות שעובדים על אותו מבנה ושואלים עליו שאלות הפוכות. האדריכלות עוסקת בחלוקה, בפונקציה, באור, בחזיתות ובאופן שבו תחיו בבית. הקונסטרוקציה עוסקת בשאלה איך כל זה עומד, מה נושא את מה ואיפה עוברים כוחות.
קחו דוגמה יומיומית. האדריכל קובע חלון רחב בסלון בגובה מסוים, ומתכנן השלד מתרגם את ההחלטה הזו לקורת מעל מתאימה, בודק את ההשפעה על הקיר שמעליו ומאשר שהפתרון בטוח וגם ניתן לביצוע במחיר סביר.
תפקידו של האדריכל מקיף גם את החלוקה הפנימית, גם את החזיתות, גם את תיאום היועצים וגם את ההגשה לוועדה, ואילו מתכנן השלד נכנס לתמונה כדי לוודא שהחזון הזה אכן עומד על הרגליים.
תוכנית הנדסית, תוכנית הגשה ותוכנית לביצוע
שלושת המונחים האלה מתחלפים בשיחות בשטח, וההתחלפות הזו יוצרת בלבול אמיתי. תוכנית הנדסית הוא מונח רחב שיכול לכלול ניקוז, פיתוח, תנועה וחניה, חשמל ומיזוג, ותוכנית קונסטרוקציה ממוקדת בשלד בלבד.
| סוג התוכנית | מה היא מכסה | למי היא מיועדת |
|---|---|---|
| תוכנית הנדסית | מערכות ותשתיות במגרש ומחוצה לו | יועצים ורשויות לפי תחום |
| תוכנית קונסטרוקציה להיתר | עקרונות השלד והחישובים הסטטיים | ועדת התכנון והבנייה |
| תכניות קונסטרוקציה לביצוע | פרטים, זיון וחיבורים ברמת שטח | הקבלן ומנהל הביצוע |
הפער בין השורה השנייה לשלישית הוא פער של רמת פירוט, ולכן אל תניחו שקיבלתם סט לביצוע רק מפני שקיבלתם היתר.
תכנון שלד הוא לא שרטוט
נקרא לזה שלושת הצירים של תכנון שלד. עומסים, קרקע ואדריכלות. כל תוכנית קונסטרוקציה נולדת מהמפגש ביניהם, והשרטוט שאתם מקבלים ביד הוא רק התיעוד של ההכרעה.
העומסים כוללים את משקל המבנה עצמו, את העומסים השימושיים לפי ייעוד החדרים והחללים, את עומסי הרוח ואת התכן לרעידות אדמה. הקרקע קובעת מה בכלל אפשר לסמוך עליה ובאיזה עומק. האדריכלות מכתיבה את הגיאומטריה שבתוכה המהנדס נדרש למצוא פתרון.
מכאן נגזרת בחירת מערכת הנשיאה, בטון, פלדה או שילוב של השניים, וההחלטה הזו משפיעה על לוח הזמנים, על עלות החומרים ועל מה שתוכלו לעשות עם החללים בהמשך.
איך התכנון מזיז את עלויות השלד
תכנון מדויק חוסך כסף בשלוש דרכים מוחשיות. אופטימיזציה של חתכי האלמנטים, קביעה נכונה של מפתחים, והפחתה של שינויים בשטח אחרי שהעבודה התחילה.
חתך עמוד שנקבע ביד רחבה מדי נראה כמו זהירות ראויה, אבל הוא נכפל בכל קומה ובכל עמוד, ומשם הוא זולג לכמויות הבטון והברזל של כל הפרויקט.
בכל מקרה, החיסכון הזה אינו בא על חשבון הבטיחות. תכנון מקצועי נשען על תקינה רשמית, ובכלל זה חוקת הבטון של מכון התקנים הישראלי, שמגדירה את דרישות התכן והביצוע למבני בטון. המהנדס עובד בתוך גבולות התקן ומחפש את הפתרון היעיל שבתוכם.
מפתחים גדולים וחללים פתוחים
הבקשה הנפוצה ביותר שאנו שומעים היא סלון פתוח בלי עמוד באמצע. הבקשה לגיטימית, והיא גם מתנגשת חזיתית עם ההיגיון המבני, שכן כל מטר נוסף של מפתח דורש קורה עמוקה יותר או פתרון נשיאה אחר.
כאן נכנס התכנון החכם. בחירת מערכת נשיאה מתאימה, מיקום שקול של קירות תומכים והסתרת אלמנטים בתוך הקירות והתקרה מאפשרים במקרים רבים לקבל את החלל הפתוח שרציתם.
ההבדל בין תשובה שוללת לתשובה שמציעה פתרון תלוי בעיקר בשלב שבו נשאלה השאלה. שאלתם לפני שהתכנית האדריכלית ננעלה, יש מרחב תמרון. שאלתם אחרי שהוגשה הבקשה, המרחב הזה מצטמק.
רוצים לבדוק מה אפשרי במגרש שלכם
ספרו לנו על החלל שאתם רוצים לקבל, ונבחן יחד מה נכון לתכנן כדי להגיע אליו.
כמה זמן לוקח להכין תוכנית קונסטרוקציה
אין תשובה אחת, והזמן נקבע בעיקר לפי שלושה גורמים. היקף הפרויקט ומורכבותו, זמינות של תכנית אדריכלית סופית שאיננה משתנה תוך כדי עבודה, וקצב התיאום עם יועצי הקרקע והמערכות.
מה שמאריך את התהליך יותר מכל דבר אחר הוא שינויים אדריכליים באמצע החישוב.
כל הזזה של קיר או של פתח מחזירה את המהנדס אחורה, לעיתים עד לשלב הביסוס. בפרויקטים מסחריים ובמבני משרדים, שבהם מספר היועצים גדול ממילא, כל סבב כזה מכפיל את עצמו על פני כמה גורמים במקביל.
בדיוק בגלל זה תיאום מרוכז במשרד אחד מקצר זמנים בפועל. אתם לא רודפים אחרי חמישה בעלי מקצוע שכל אחד מחכה לתשובה של האחר.
מה משפיע על היקף העבודה והמחיר
העלות של תכנון שלד נגזרת מהיקף העבודה ההנדסית, לא ממספר הדפים. גודל המבנה וסוגו, מורכבות המפתחים והעומסים, מצב הקרקע והביסוס הנדרש, כל אלה מזיזים את המשוואה.
גורם נוסף שנוטים לשכוח הוא היקף התוצרים. סט לצורך היתר בלבד הוא עבודה אחת, וסט מפורט לביצוע עם פרטים והנחיות זיון הוא עבודה אחרת. הוסיפו לזה ליווי ופיקוח עליון בשלבי הביצוע וקיבלתם היקף שלישי.
ההשוואה המעשית פשוטה. פתיחת פתח בקיר בשיפוץ דירה איננה באותה ליגה של בית חדש על מגרש עם הפרשי מפלסים, וקירות תומכים, בריכה או שלד פלדה מוסיפים שכבות תכנון בפני עצמן.
מה כדאי להביא לקונסטרוקטור בפגישה הראשונה
ככל שתגיעו מוכנים יותר, כך תקבלו תשובה מדויקת יותר ומהר יותר. ארבעה דברים עושים כאן את רוב העבודה, תכנית אדריכלית עדכנית ולא גרסה מלפני שני סבבים, נתוני קרקע אם בוצע דיגום, דרישות שימוש מיוחדות כמו ציוד כבד או עומסים חריגים, והמגבלות התכנוניות שחלות על המגרש.
המגבלות האלה אינן סוד. רשויות מקומיות מפרסמות דגשים להגשת בקשה להיתר ואת רשימת המסמכים והחתימות שהן דורשות, ולכן בדיקה מול הרשות הרלוונטית לפני הפגישה חוסכת סבב שלם של השלמות.
ואם אין לכם דיגום קרקע, אמרו זאת מראש. עדיף לתכנן את הביסוס על נתונים אמיתיים מאשר להתחיל בהנחות ולתקן אחר כך.
סתירה בין התכניות ומה עושה תיאום יועצים
סתירות אינן תקלה נדירה, הן תוצאה צפויה של עבודה במקביל בלי גורם שמאחד. עמוד שנופל באמצע חלל מתוכנן, קורה שחוסמת חלון, שרוול שאין לו מקום לעבור, ירידת מזגן שמתנגשת בתקרה.
תיאום יועצים הוא התהליך שמאתר את ההתנגשויות האלה על הנייר, בשלב שבו עלות התיקון היא שינוי בשרטוט.
הוא איננו פגישה אחת. זו עבודה שוטפת שבה האדריכל, מתכנן השלד ויועצי המערכות מעבירים ביניהם גרסאות ומצליבים אותן, עד שכל אלמנט יושב במקום שלא מתנגש בכלום.
משרד שמבצע תכנון כולל מצמצם את הצורך בתיקוני שטח יקרים, פשוט מפני שהאדריכל ומתכנן השלד יושבים באותו מקום ורואים את אותה תכנית באותו יום.
אישור קונסטרוקטור, פיקוח עליון ופרויקטים קטנים
אישור קונסטרוקטור הוא חוות דעת חתומה של מהנדס על היתכנות מבנית של עבודה מסוימת. הוא נדרש לפני הגשת בקשה, לפני ביצוע של שינוי מבני, ולעיתים גם בדיעבד כשמבקשים להסדיר עבודה שבוצעה.
| סוג העבודה | מה נבדק מבנית | הסיכון בדילוג |
|---|---|---|
| פתיחת קיר בשיפוץ | האם הקיר נושא עומס | סדק, שקיעה, נזק לשלד |
| פרגולה או גג קל | עיגון ועומסי רוח | עקירה או קריעת עיגונים |
| מדרגות חדשות | נשיאה ופתח בתקרה | פגיעה בזיון התקרה |
| בריכה | קרקע, קירות ולחצים | דליפה וכשל קירות |
המקרים הגובלים מפורטים בהרחבה בעמוד שעוסק בשאלה מתי צריך קונסטרוקטור, ומהם עולה כי גם עבודה שנראית קטנה נוגעת לא פעם באלמנט נושא.
פיקוח עליון של מהנדס השלד הוא הצד השני של אותו מטבע. הוא נכנס בשלבים הקריטיים, בבדיקת זיון לפני יציקה ובאישור ביצוע לפי התכנית, וכך ניהול הפיקוח בפרויקט הופך את התכנית ממסמך למשהו שמתקיים בשטח באמת.
טעויות שחוזרות על עצמן בתכנון שלד
ארבע טעויות חוזרות אצל בעלי מגרשים ואצל יזמים כאחד. עבודה בלי תיאום מוקדם עם האדריכל והיועצים, שינויים מאוחרים בתכנית אחרי שהחישוב נסגר, אי בדיקה של התאמת הזיון בפועל למה שמופיע בתכנית, והחלטת ביסוס בלי דיגום קרקע מסודר.
המשמעות הכספית של השינוי המאוחר היא הכי לא אינטואיטיבית. שינוי שנעשה על הנייר עולה שעות תכנון, שינוי שנעשה אחרי יציקה עולה חציבה, חיזוק, אישור הנדסי חדש ועיכוב בלוח הזמנים של הקבלן.
ולעיכוב הזה יש מחיר משלו, כי קבלן שנעצר באמצע לא תמיד פנוי לחזור בשבוע שאתם רוצים.
הדרך למנוע את כל אלה איננה תיקונים תוך כדי תנועה, אלא תכנון כולל שבו הדיסציפלינות מדברות זו עם זו מהיום הראשון.
איך בוחרים את המשרד שיתכנן לכם את השלד
ארבעה קריטריונים מעשיים. ניסיון בסוג הפרויקט שלכם, מסחר, תעשייה, משרדים, פנאי או משק חקלאי ושימוש חורג. יכולת אמיתית לתאם בין אדריכלות לקונסטרוקציה. שקיפות לגבי התוצרים שתקבלו. וזמינות לפיקוח עליון בזמן הביצוע.
בדקו במיוחד את המשמעות של סט מוכן לביצוע, כלומר תכניות יסודות, תכניות קומה, חתכים, פרטים והנחיות זיון שברורים לקבלן ולרשות בלי צורך בפירושים.
משרד א.ס תורג'מן פועל כשותפות משנת 2004 ומרכז אדריכלות, תכנון שלד, תיאום יועצים, רישוי וליווי ביצוע כמעטפת מלאה תחת קורת גג אחת, וזה מה שמקצר לכם את התהליך ומצמצם את מספר הגורמים שאתם מנהלים.
יש לכם מגרש ואתם לא בטוחים מאיפה להתחיל
ספרו לנו על המגרש, על השימוש שאתם מתכננים, ונבחן יחד את הצעד הבא.
שאלות נפוצות
מה קורה כשכבר יש מבנה קיים על המגרש ורוצים להוסיף עליו קומה
במקרה כזה מתכנן השלד בודק קודם כל את יסודות המבנה הקיים ואת יכולת הנשיאה שלהם לפני שנקבעת תוספת חדשה. לעיתים היסודות הקיימים מספיקים, ולעיתים נדרש חיזוק נקודתי. הבדיקה הזו קודמת לכל תכנון של הקומה החדשה עצמה.
האם אפשר לשנות את תוכנית השלד אחרי שההיתר כבר אושר
שינוי בשלד לאחר קבלת ההיתר מחייב בדרך כלל אישור קונסטרוקטור מחודש, ולעיתים גם פנייה לוועדה בהתאם לאופי השינוי. ככל שהשינוי נוגע לאלמנט נושא, כמו עמוד או קורה, הבדיקה מקיפה יותר מאשר שינוי פנימי שאינו נוגע בשלד.
מי משלם בפועל על היועצים החיצוניים כמו יועץ קרקע או יועץ אינסטלציה
היועצים החיצוניים מועסקים ומשולמים על ידי בעל הפרויקט, גם כשהתיאום ביניהם מרוכז דרך המשרד שמלווה את התכנון. חשוב להבהיר מראש מי מזמין כל יועץ ומי אחראי לתשלום שלו, כדי שלא ייווצר בלבול בשלב הביצוע.
האם דרוש תכנון קונסטרוקציה גם לפרויקט של שימוש חורג במשק חקלאי
כן, אם השימוש החורג כרוך בבנייה חדשה, בתוספת מבנה או בשינוי מבני במבנה קיים. גם מבנה חקלאי שהופך למשל למבנה אירוח נדרש לעמוד בדרישות מבניות ובטיחותיות, ולכן תכנון השלד מתלווה לבקשה לצד הטיפול התכנוני מול הוועדה.
מה ההבדל בין מהנדס ביצוע לבין מתכנן השלד שמכין את התכניות
מתכנן השלד מכין ומחתים את התכניות ההנדסיות. מהנדס הביצוע, כשהוא נפרד, מלווה את הקבלן בשטח ומוודא שהעבודה בפועל תואמת את התכנית. בפרויקטים רבים אותו מהנדס ממלא את שני התפקידים, אך זו אינה חובה בכל מקרה.
האם אפשר להתחיל לחפור לפני שהתקבל אישור קונסטרוקטור סופי
לא מומלץ. חפירה ותחילת עבודות יסודות בלי תכנית קונסטרוקציה חתומה חושפת אתכם לסיכון שהחפירה בפועל לא תתאים למידות או למפלסים הסופיים, ואז נדרש תיקון בשטח שהיה אפשר למנוע בפשטות בשלב הנייר.
תוכנית קונסטרוקציה טובה נבנית משכבות שמדברות זו עם זו, מהיסודות ועד לפרט הקטן ביותר, ומיועדת בסופו של דבר לתת לקבלן תשובה ברורה בכל שלב. יש לכם מגרש, תכנית או שאלה נקודתית על השלד, אנו מזמינים אתכם ליצירת קשר עם המשרד בטלפון 08-6109599 או במשרדנו בארזים 82 נתיבות.
אמרתם תוכנית קונסטרוקציה, אמרתם א.ס תורג'מן.
על המשרד
א.ס תורג'מן – אדריכלות, קונסטרוקציה, פיקוח וניהול פרויקטים
א.ס תורג'מן היא שותפות הפועלת משנת 2004 בבעלות יוסי תורג'מן וארקדי סולודוחין, ונותנת מעטפת מלאה בעולמות האדריכלות, הקונסטרוקציה, הבנייה, הפיקוח וניהול הפרויקטים. אנחנו מלווים משקי בית פרטיים, יזמים, עסקים ומוסדות מן הרעיון הראשוני ועד גמר הביצוע.
בין השירותים שאנחנו נותנים תכנון אדריכלי מפורט לשכונות מגורים צמודי קרקע, מבני מסחר ותעשייה, משרדים, פנאי ונופש, משקים חקלאיים ושימוש חורג, תכנון ואישור חדרי טרפו, תכנון קונסטרוקציה, שילוב יועצים חיצוניים ומהנדסים, טיפול בתהליכי הרישוי מול הרשויות, ליווי הביצוע ופיקוח עליון, וליווי מלא להקמת שכונות מגורים לחברים בקיבוצים ובמושבים.
המשרד עובד עם התוכנות והכלים המתקדמים ביותר, הן בעיצוב האדריכלי וההדמיות והן בתכנון הקונסטרוקציה, ומאחורינו מאות פרויקטים. עם הידע שנצבר במרוצת השנים נשמח לתת מענה לכל דרישה.
